את היום פתחנו בארוחת בוקר שהילדים אירגנו, ומיד אחריו הלכנו להזנקה לניווט לפי הצוותים. במשך 90 דקות כל קבוצה הייתה צריכה לדקור כמה שיותר נקודות ציון במפה (מקסימום 20 נ"צ).

לכל קבוצה מונה ראש צוות שהיה אחראי לתכלל את הניווט של קבוצתו. הם היו צריכים להתמודד בעצמם עם קריאת המפה, התמצאות במרחב, התמודדות עם ההליכה בשטח תוך עמידה בזמנים, ניהול סיכונים ותכנון מסלול נוח להליכה, תוך תעדוף של המשימות: האם להספיק להגיע לעוד נ"צ כדי לצבור ניקוד ולהסתכן באיחור שיגרור פסילה או לוותר ולהגיע בזמן?

הילדים הובילו והנהיגו את עצמם ללא התערבות של אף איש צוות.

אירוע נוסף שקרה, ואותי באופן אישי ריגש מאוד, היה שיחה עם מר מרצ'לו רודין, שבתו, סימונה רודין, תלמידת תיכון קוגל לשעבר, נרצחה בפיגוע בהיותה בת 17 בלבד. סיפורו האישי, שגולל גם את סיפורה של סימונה וגם את סיפור התמודדותה של המשפחה עם השכול, היתה משמעותית מאוד גם עבור התלמידים וגם עבורו. התלמידים שאלו שאלות, הניחו פרחים על האנדרטה. ניכר שתרגשו.

בהמשך עברנו לפעילות "זרעים של תקווה". הכנו כדורי בוץ עם זרעים שיועברו לשתילה בישובי העוטף כחלק מפרוייקט של שיקום הצמחייה.

את היום סיימנו בטקס זיכרון לנפגעי הפיגוע, חלוקת פרסים לצוותים שניצחו וכתיבת רפלקציה אישית, כחלק מעיבוד של היום.

היה יום עמוס, מעצים וחווייתי.

מור שירין,

מחנכת י״א 2 – נחשון