טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה התשפ״ה
“זה לא נכון שהחיים נמשכים.
תמיד אומרים את המשפט הזה והוא אף פעם לא נכון.
כשמת לך מישהו, החיים שלך, כמו שהכרת אותם, הסתיימו.
המשפחה שלך עדיין שלך — אבל היא אחרת.”
טקס יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה הוקדש השנה לתחושת החָסָךְ ותחושת החֶסֶר — אלה שממשיכות ללוות את המשפחות השכולות גם כשהשגרה חוזרת, גם כשהשקט יורד.
בבוקר היום השתתפה חטיבת הביניים בטקס, ובשעה 11:00, עם הצפירה, התקיים הטקס המרכזי — בהשתתפות גמלאי בית הספר, תלמידי התיכון, חיילים ובוגרים.
הטקס הוגש בקריינות תלמידי י’ ו-י״ב, לצד מורים מהחטיבה ומהתיכון. להקת בית הספר, בניהולו של רוני אמיר, ליוותה את המעמד בשירה.
במהלכו הוקראו שמות כל חללי בית הספר — משנת 1956 ועד 2023.
“כל הפנים והשמות כולם
כל השירים שהם לקחו איתם”
תודה לסמדר חדד, מנהלת בית הספר, לתלמידים ולמורים המשתתפים, לאולגה גנזר, הרכזת החברתית, לשירה צ’סנר, סגנית המנהלת, לתלמידי י”ב 8 על סידור הכיסאות, לאבות הבית, לרוני אמיר על ההפקה המוסיקלית, ולאיתי על ההגברה.
ותודה מיוחדת לעפרה שרן.
על טקס חכם ומדויק, בעל מסר ברור של אחדות ושלום.
על טקסטים ושירים שנבחרו ברגישות, ועל מינימליזם שמאפשר לנשום — גם ביום כזה.


















