מוטו הטקס:

עבור רבים מאיתנו, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הוא היום היחידי בשנה המוקדש להתייחדות עם זכרם של אלה אשר הקריבו את חייהם למען הזכות לחיות כאן.

עבור בני המשפחות השכולות, כל יום בשנה הוא יום זיכרון:  

יום הַהוּלֶדֶת, יום פתיחת שנת הלימודים, יום הנישואים, החופשה האחרונה.

יש זכרונות שנצורים עמוק בלב.

יש זכרונות שחיים בְּלִבּוֹ של אוהב.

מִטֶבַע הדברים, כולנו בני חֲלוֹף, ועם לֶכְתוֹ של האוהב מן העולם – לרוב מתפוגגים הזכרונות עמו, לִבְלִי שוּב.

אך יש גם זכרונות ששורדים את הזמן, ששורדים את אֳרָעִיוּת האדם. שנותרים לעד. כאלו הם השירים.

זכרון שהפך לשיר, והשיר הפך לזיכרון.

לא אחת, שיר שנתן ביטוי לזיכרון פרטי, הפך לחלק מן הזיכרון הלאומי.

טקס זה יביא את סיפורם של נופלים שהונצח לעד באמצעות שירים.

כי כל שיר הוא זיכרון בלתי נמנע.